top of page
Search

האטה בתקופת מלחמה

האטה בתקופת מלחמה – האם יש חיה כזו?
ברור שכן.
או שאולי – מה פתאום?
תלוי את מי שואלים.

כמי שגילתה את תנועת האטה בשנה האחרונה, אני מנסה ליישם אותה בכל תחומי חיי, בכל פעם כשמתאים, לאט ובטוח. לעיתים, אפילו בלי להרגיש ובלי שזו תהיה האטה במובן ה"קלאסי".

סיסמא אחת של תנועת האטה הינה קצרה וקולעת: Making a connection. קרי, האטה מבקשת ליצור קשרים טובים יותר בין האדם לגורמים בחייו, בין היתר מזון, לעבודה, לבריאות, לקהילה ולפנאי. פרספקטיבה נוספת של תנועת האטה היא: דרך המבקשת למצוא את הקצב הנכון לכל דבר. בימים כתיקונם, לאלו מאיתנו חובבי הקונספט, קל יותר להקדיש מודעות ותשומת לב להאטה בחייהם. אולם, בימים האלה, לעיתים זה עלול להישכח בתוך בליל הרגשות הטבעיים שאנו חווים. 

כן אבל, למה? למה צריך להאט דווקא עכשיו?
בימים קשים אלה, אנחנו ממלאים עצמנו בעשייה מסיבות מגוונות. רבות דובר על הצורך שבעשייה על מנת למנוע מהמחשבות לעבוד שעות נוספות, לא לשקוע בספה מול הטלוויזיה (פיזית ונפשית), ואולי זה מבטא מעין רצון טבעי לחזור לשגרה ולהתנתק מהכאב ומהפחדים.
חלקנו עוסקים כיום בעשייה קריטית מעין כמותה, כזו החיונית להמשך קיומנו, ניצחוננו במלחמה ושלום יקירנו. אנשי כוחות הבטחון וביניהם צה"ל, על כלל דרגותיו וחילותיו, אנשי סדיר ומילואים, חובה וקבע, העוסקים במלאכה מתוך שליחות אין קץ. רופאים, אחיות, כלל צוותי הרפואה המרפאים גוף ונפש. עובדים בעסקים חיוניים כגון סופרים, בתי מרקחת. כתבי החדשות בכל הערוצים. והמתנדבים. הו המתנדבים. שצובאים בהמוניהם כל מקום, בכל תחומי החיים, וממלאים את יומם בעשייה מבורכת. תחומי עיסוק נוספים משמרים את החוסן הנפשי, של הפרטים הבודדים ושלנו כאומה. והכל – מבורך. 

נו, אז, למה להאט?
כדי לצבור כוחות. אנרגיות. להיות מסוגלים להתחיל לעכל. כל פעם קצת. סיפור גבורה, טרגדיה, כל אחד בעיתו. כדי שלא נטבע בים הכאב. אנו חווים שבועות רבים של 'אבל טראומתי' לפי הספרות, ונדרשים כוחות עצומים להתמודדות עם המצב.

כמו כן, אנחנו נערכים למערכה ארוכה. זה נאמר לא פעם. לא נדבר כאן על הרציונל המיליטנטי, אבל כן על המשמעות האופרטיבית: זה הולך לקחת זמן. כמה? אין לי מושג. קטונתי מכדי להעריך. גם ככה זמן הוא עניין סובייקטיבי לעיתים. לכן, רצוי לשמר את האנרגיות שלנו בצורה המיטבית.


איך נעשה את זה?
קודם כל, כשמרגישים צורך, תצעקו. רצוי לא ליד אנשים זרים. ואפילו לא ליד אנשים באופן כללי. עדיף גם לא במקום ציבורי.
בנוסף, מותר וכדאי גם לבכות, זה משחרר.
צעקתם? בכיתם? יופי. עכשיו: נושמים עמוק.

כאמור, תנועת ההאטה מבקשת ליצור קשרים טובים יותר עם העולם שסביבנו. וכעת – נדרש ליצור קשרים מחבקים ומקבלים גם עם הרגשות שלנו. קשת רגשות שקטנה היריעה מלהכיל, וכוללים בין היתר: כאב, עצב, מועקה, תדהמה, אובדן אמון, פחד, זעם, ייאוש. והרי, זה אך טבעי שהרגשות הללו יצוצו בנו לאור המצב.  

ישנן המלצות רבות על הדרכים לשמירה על הבריאות והשפיות בימים אלה. שמירה על קשר עם יקירינו ואנשים שאנו יודעים שמטעינים אותנו באנרגיות טובות. עזרה לאחרים – במידה, בתשומת לב ובקשב למשמעויות הנובעות ממנה. דאגה לצרכים הבסיסיים שלנו ושל משפחתנו, החל מאוכל (בריא, מזין, מנחם), שינה רצופה ככל שניתן, שתייה, תנאי מחייה ראויים. בהיבט המקצועי, גורמים המוכחים המסייעים להתמודדות במצב זה עשויים להיות: תחושת מקצועיות ושליטה, משמעות אישית ערכית לעבודה, מחויבות, מוטיבציה, תמיכה חברתית ולכידות במקום העבודה.

המלצות לטיפוח עצמי בימים אלה כוללות: 
- זמן לעצמנו. זמן זה יכול להיות עשייה שאנו אוהבים, הרהור ורפלקציה, תחביב, הליכה ועוד.
- טעינת מצברים יומית: בדרך שאנו יודעים שעושה לנו טוב, יכול להיות יוגה, מדיטציה, רכיבה על אופניים או ספורט אחר, כתיבה, קריאת ספר, שהייה בטבע או כל דרך אחרת שעוזרת לנו להיטען ולצבור אנרגיות.
- קשר בינאישי ממוקד ובעל משמעות: זה יכול להיות עם בן/ בת הזוג, בן משפחה אחר או כל אדם אליו אנו מרגישים קרובים ופתוחים

עוד המלצות להעלאת הורמוני האושר במוח: בילוי בחוץ באור השמש (מעלה את רמת האנדורפין והסרוטונין), פעילות גופנית (מעלה את רמת האנדורפין, דופמין וסרוטונין), האזנה למוזיקה אהובה, חיבוק עם אדם אהוב, דיבור עצמי חיובי וחמלה עצמית.

חשוב שנזכור גם שדרכי ההתמודדות שונים מאדם לאדם ועלינו לכבד איש את רעהו ודרכי ההתמודדות שלו. 
לסיום, שיר של חיים גורי שיכול לסכם היטב את התחושות בימים אלה:



14 views0 comments

Comments


bottom of page