דברים שלמדתי במזרח /// הכדור הוא עגול /// מיומן מסע ליומן מלחמה

אז היינו בוייטנאם.

שלושה שבועות. שני קונקשנים. ירח דבש אחד יחיד ומיוחד.

הבטיחו לי שזה משהו אחר. שזה 'יעיף לי את הסכך'. שבמזרח יש אווירה אחרת. וכך היה.

ואז הבנתי

#מינימליזם זה לאכול ארוחה שלמה בצ'ופסטיק, לטוס לשלושה שבועות עם טרולי ותיק גב, לא לקנות מתנות למשפחות כי זה מרדף מתיש, לאכול ארוחה שלמה בכריך.

#הכיף שבלחייך לאנשים סתם ככה, שנובע מתחושת חופש אמיתית, כנה, פנימית.

#זכינו לחיות במוד של צמיחה, ולא של הישרדות.

#האושר הפנימי העצמי שלנו נובע מחיים פשוטים.

#חיבור לזמנים ולמיקום של השמש, השקיעה והזריחה ויתר פלאי הטבע.

#לאכול חיות, לא מכבד את הגוף שלי ולא טבעי.

#מוצרים לא יעשו אותי מאושרת.

הכדור הוא עגול. כשאני עוזבת מקום אחד בכדור הארץ, וחוזרת למקום השני על הכדור (נקרא לו 'בית'), זו שמחה מהולה בקצת עצב, כמיהה לבית מהולה ברצון להישאר קצת יותר קרובה לנופשת שהייתי. וכל זה לעיתים מהול בהפתעות.

--------------------------------------------------------

"אני מכיר אותו. איזה קטע. הוא היה בתקשוב. הסתובב בבניין שלנו מלא."

"ראית את התמונות שפורסמו? אני מכיר אותו. הוא היה ביחידה. איזה באסה."

"צריכים עזרה? אני פה למה שצריך. העיקר לא לשבת בבית יותר."

כולנו מרגישים חלק. להיות סביב הדבר הזה. ביחד. להרגיש מחוברים, מקורבים, להכיר את ההיא, אח של חבר שלי זה ההוא, שמעתי שככה וככה.

בסיוטים הכי גדולים שלי לא האמנתי שזה יכול לקרות. שלושה ימים לאחר כתיבת יומן המסע שלי מוייטנאם, אני כותבת יומן מלחמה.

כנראה שאכן כך – הכדור הוא עגול.